עברתם פציעה בעבודה מהבית? זו יכולה להיות תאונת עבודה!

הבית נחשב למבצר האישי של כל אחד מאיתנו, מה שאמור להיות המקום הבטוח ביותר בעולמנו. הבעיה היא שהנתונים מספרים סיפור שונה לגמרי. אחוז גבוה מאוד מהתאונות בישראל מתרחשות דווקא במרחב הביתי, וזה נכון בכל קבוצות הגיל (גם אם, מטבע הדברים, ילדים הם האוכלוסייה היותר מועדת לפורענות מהבחינה הזו). נפילות במדרגות, החלקה על הרצפה, פגיעות במטבח, חתכים ושריפות קלות הם רק חלק מהתאונות שעלולות להתרחש במרחב הביתי. כשזה קשור לעבודה שלנו, עולה השאלה האם זו יכולה להיות תאונת עבודה, שמקנה פיצויים וזכויות שונות. כמו שתראו מיד, התשובה לשאלה הזו רחוקה מלהיות חד משמעית. 

המאמר הבא מספק מידע כללי בנושא פציעה במהלך עבודה מהבית, אבל שימו לב: הוא כמובן אינו מהווה ייעוץ משפטי. במקרה של פציעה בפועל, מומלץ מאוד לפנות לייעוץ ראשוני מעורך דין המתמחה בתחום המורכב אבל ההכרחי של תאונות העבודה.

מהי תאונת עבודה? הגדרות ותרחישים

עבודה מהבית, שצברה ממדי ענק בשנים האחרונות (בין השאר כתוצאה ממשבר הקורונה ומהמצב הבטחוני הרעוע של השנים האחרונות), הכניסה למעגל העבודה מאות אלפי ישראלים. פתאום, המרחב הביתי משמש עבורם לא רק כמקום מגורים אלא גם משרד, חדר ישיבות, מחסן וכן הלאה. לכל אחד מהם יש את הסיכונים שלו, שקשה להיות חסינים בפניהם. הנקודה החשובה היא שלא כל פגיעה במרחב הביתי אכן תוגדר כתאונת עבודה.

לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד או לעובד עצמאי תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. חשוב להדגיש שההכרה מותנית בכך שהעובד רשום בביטוח הלאומי כמבוטח, שכיר או עצמאי.

ההגדרה הזו נשמעת אולי פשוטה על הנייר, אבל בפועל היא כוללת מגוון רחב של תרחישים:

תאונה במקום העבודה הפיזי

המקרה הקלאסי ביותר הוא עובד שנפגע במהלך עבודתו במשרד, במפעל, בחנות או בכל מקום עבודה אחר. כאן ההגדרה ברורה יחסית: אם הפגיעה אירעה תוך כדי מילוי התפקיד המוטל על העובד, מדובר בתאונת עבודה.

תאונה בדרך למקום העבודה או ממנו

החוק מכיר בכך שהנסיעה למקום העבודה ובחזרה ממנו היא חלק בלתי נפרד מהעבודה עצמה. לכן תאונת דרכים או פגיעה אחרת שמתרחשת בדרך המקובלת והישירה למקום העבודה או ממנו, כמו גם פגיעה במעבר בין שני מקומות תעסוקה, עשויה להיחשב תאונת עבודה. כך למשל, עובד שנפגע בחדר המדרגות של בניין המגורים שלו בדרכו לעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה כבר מרגע יציאתו מדלת ביתו לרשות המשותפת.

שימו לב שאם יש סטייה של העובד מהדרך הישירה למקום העבודה, הפגיעה עשויה שלא להיחשב תאונת עבודה. יוצאים מכלל זה כמה תרחישים שמוגדרים בחוק, כמו סטייה מהדרך כדי ללוות את ילדו למקום הלימודים שלו או אפילו סטייה במטרה להתפלל בבית התפילה הקבוע שלו. אפשר לטעון שלמעט אותם חריגים, רוב בתי הדין לעבודה מפרשים את החריגים בצמצום, וסטייה מהדרך מוכרת רק אם הייתה סבירה ונעשתה לצורך חיוני.

תאונה במהלך ביצוע שליחות מטעם המעסיק

החוק לא מגדיר מיקום פיזי אחד לצורך הפגיעה, ובהחלט יש כאן השפעה לאופי העבודה ולשגרת המקובלת אצל העובד. גם אם התאונה לא התרחשה במקום העבודה הרגיל, אלא במהלך משימה אחרת שקשורה לעבודה (נניח, פגישה עם הלקוח, שינוע של ציוד או הפקדת מזומנים בבנק), היא עשויה להיחשב כתאונת עבודה.

תאונה במהלך הפסקה או פעילות נלווית

אפילו תאונות שמתרחשות בזמן הפסקת צהריים או במהלך פעילות שאינה קשורה ישירות לתעסוקה עצמה עשויות להיות מוכרות כתאונות עבודה. לדוגמה, עובד שנחתך בזמן שהכין לעצמו ארוחת צהריים במטבחון המשרדי עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה.

מחלת מקצוע

מעבר לתאונות חד-פעמיות, החוק מכיר גם במחלות מקצוע: כלומר, מצבים רפואיים שהתפתחו בהדרגה כתוצאה מחשיפה ממושכת לתנאי עבודה מסוימים. דוגמאות כוללות נזקי שמיעה עקב עבודה ממושכת בסביבה רועשת, בעיות נשימה כתוצאה מחשיפה לחומרים רעילים, מחלות עור וכן הלאה.

 >> לא יודעים מאיפה להתחיל? לחצו כאן לקבלת ייעוץ בנושא ביטוח בריאות, חיים ופנסיוני >>

המקרה המורכב של פציעה בעבודה מהבית

המציאות "החדשה" של עבודה מהבית (או לפחות, העובדה שהיום היא נפוצה יותר מאי פעם) אילצה את מוסדות הביטוח ובתי המשפט השונים לחשב מסלול מחדש. הנושא נמצא בתהליך התפתחות מתמיד, וכל מקרה נבחן לעומק על פי הנסיבות המיוחדות שלו. הדין נמצא בתהליך התפתחות מתמיד בתחום זה, וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבות הייחודיות שלו.

במקרה של עבודה מהבית, התמונה מסתבכת משמעותית. כמו שכל מי שהתנסה בעבודה מהבית יוכל להעיד, יכול בהחלט להיות מצב בו הגבול בין חיי הפרט לבין העבודה הופך מטושטש – ככה שהשאלה "האם הפגיעה הזו היא תאונת עבודה?" היא הכול חוץ מחד משמעית. בניגוד למקרה של משרד מסודר, שם ברור בדרך כלל מתי העובד נמצא במהלך שעות העבודה ומתי לא, בבית המצב הרבה פחות ברור.

קחו לדוגמה מצב של עובד שנפל בביתו בשעה 14:00 בדיוק. כדי להבין אם זו תאונת עבודה, צריך לשאול שאלות שדורשות בדיקה מעמיקה, כמו: האם אותו אדם היה בעבודה באותו רגע? מה הפעולה שהוא עמד לבצע כשהתרחשה הפגיעה? וכדומה.

אחד מפסקי הדין החשובים ביותר, בהקשר הזה, הוא של השופטת אירית הרמל מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתאריך 25 באפריל, 2021. פסק הדין הנוכחי (עב"ל 4530-01-18) ניתן בערעור על החלטת הביטוח הלאומי, ומסגרתו בית הדין קבע כי הפגיעה של עובדת עצמאית בביתה תוכר כתאונת עבודה, משום שהתרחשה תוך כדי פעולה שנבעה ישירות מעבודתה.

המקרה המדובר עסק בעובדת עצמאית, בביתה בתל אביב, שהחליקה ב-2016 על רצפת רטובה ואושפזה לצורך ניתוח לקיבוע שורש כף ידה השמאלית. כעבור כחמש שנים, החליטה השופטת הרמל להגדיר את הפגיעה כתאונת עבודה, תוך שהיא מגדירה כמה מהיסודות המשפטיים של הנושא. לדוגמה, הקביעה שבניגוד לתאונות עבודה שמתרחשות במרחבים ציבוריים, כאן בירור נסובות התאונה ייעשה לא על סמך זירת ההתרחשות ומיקומה, אלא בהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות והשאלה האם יש קשר סיבתי בין עיסוקו של המבוטח לבין האירוע שהתרחש.

נקודה חשובה אחרת היא שהתופעה של "עבודה מהבית" יכולה להיות מבוצעת לצורך קבלת פיצויים במידת הצורך על ידי שכירים (כולל במקרה של עבודה נקודתית מרחוק) וגם עצמאיים שמנהלים בביתם עסק בצורה מלאה או חלקית.

נטל ההוכחה המוגבר של פציעה בעבודה מהבית

אחד האתגרים המרכזיים בתביעה בגין תאונת עבודה שהתרחשה בבית הוא נטל ההוכחה, שמוטל כאן על העובד באופן כמעט מוחלט. בניגוד לתאונה שמתרחשת במקום עבודה מסודר, שם בחלק גדול מהמקרים נכנסים לתמונה מצלמות אבטחה, עדים, דיווחים למנהלים ותיעוד שוטף, בבית העובד היא לרוב לבד.

העובד נדרש להוכיח שלושה דברים מרכזיים, שעומדים אמנם בליבת הנושא של תאונות עבודה באופן כללי, אבל כאן הן עשויות להיות מורכבות פי כמה:

קשר סיבתי ישיר לעבודה – יש להוכיח שהפגיעה התרחשה תוך כדי ביצוע פעולה הקשורה לעבודה. לא מספיק שהתאונה התרחשה בשעות העבודה, אלא נדרשת הוכחה שהיא קרתה בזמן מילוי התפקיד. כך למשל, במקרה של עובד שהלך להביא את המחשב הנייד שלו לצורך פגישת Zoom ונפל בדרך, יש קשר לעבודה. לעומת זאת, עובד שהחליט לקפוץ למקלחת באמצע יום העבודה ונחבל שם יתקשה להוכיח שזו תאונת עבודה.

זמן ההתרחשות – יש להוכיח שהתאונה התרחשה בשעות העבודה המוסכמות עם המעסיק. אם העובד אמור לעבוד בין השעות 9:00-17:00, ותאונה קרתה בשעה 20:00, יהיה קשה יותר להוכיח שמדובר בתאונת עבודה. כמובן שמבקרה של עצמאים, שסדר היום שלהם נקבע על ידם ולעיתים גם לא כולל שעות קבועות, ייתכן שהסעיף הזה יהיה פחות רלוונטי.

אופי הפעילות – יש להראות שהפעילות שביצע העובד ברגע הפגיעה הייתה חלק ממילוי תפקידו. אם העובד נחתך מסכין בזמן שהכין לעצמו אוכל בביתו במהלך שעות העבודה, המוסד לביטוח לאומי עשוי לסווג את הפגיעה כפעילות אישית ולא כתאונת עבודה, בניגוד למצב דומה שהיה מתרחש במטבחון המשרד לדוגמה.

בעיית העדים וחשש מהונאות ביטוח

אחת הבעיות המרכזיות שמעסיקות את הביטוח הלאומי ואת בתי הדין היא היעדר עדים לתאונות בעבודה מהבית. במרבית המקרים, העובד הוא העד היחיד לאירוע, ובהיעדר אמצעי תיעוד נוספים, המערכת נשענת כמעט אך ורק על עדותו.

מצב זה יוצר קושי כפול: מצד אחד, עובדים שנפגעו באמת במהלך עבודתם עלולים למצוא את עצמם נאבקים להוכיח את גרסתם. מצד שני, הביטוח הלאומי חושש ממה שהוא מכנה "מדרון חלקלק", כלומר, שטף של תביעות פיקטיביות בהן עובדים מנסים להציג תאונות ביתיות "רגילות" כתאונות עבודה, או אפילו מפברקים פגיעות.

הביטוח הלאומי בוחן כל מקרה לגופו, ולעיתים תביעות נדחות עקב חוסר ראיות וסיבות נוספות. ערעורים על דחיות כאלה מתקבלים לעיתים בבתי הדין, שבוחנים כל מקרה לגופו ומפעילים שיקול דעת מעמיק יותר.

מה עושים לאחר הפגיעה?

חשיבותו של תיעוד

ברגע שנגרמה פגיעה במהלך העבודה מהבית, לכאורה או שלא, חשוב לתעד את האירוע מהר ככל האפשר. אמנם זה לא תמיד אפשרי במקרה של פגיעה חמורה, אבל ככל שהנפגע ערני ומסוגל, התיעוד חיוני.

בין השאר, רצוי לתעד את:

✅ שעת האירוע המדויקת

✅ המיקום המדויק בבית בו התרחשה הפגיעה

✅ הפעולה שבוצעה ברגע הפגיעה

✅ הקשר של הפעולה לעבודה

✅ תמונות של מקום האירוע, אם רלוונטי

✅ תמונות של הפציעה עצמה

התיעוד יכול להיות מילולי, אבל כמובן שחשובות גם תמונות של הפציעה עצמה, מקום האירוע וכן הלאה. אם מדובר בשכיר, עליו לדווח למעסיק שלו מהר ככל האפשר מכיוון שדיווח כזה מהווה תיעוד ראשוני שעשוי לעגן את הטענה שמדובר בתאונת עבודה, וגם כי המעסיק עצמו צריך במצבים אלו לספק את טופס בל-250 – טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה – המהווה מסמך חשוב מאוד בתהליך התביעה מול המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח פרטיות וגופים אחרים שעשויים להיכנס לתמונה.

אל תהססו לפנות לטיפול רפואי

חשוב ביותר לפנות לטיפול רפואי מיד לאחר הפגיעה, גם אם הפציעה נראית קלה או לא משמעותית בנקודת ההתחלה. הסיבות לכך הן כפולות: קודם כל, חלק מהפגיעות מתגלות כחמורות יותר ממה שנראה בתחילה. בנוסף, התיעוד הרפואי עצמו משמש כראיה חשובה בתביעה ועשוי להגדיר את הפיצוי שתקבלו, שמושפע לעיתים מהטיפולים הנדרשים, התרופות וכדומה.

שימו לב בכל מפגש רפואי – בין אם בחדר המיון, אצל רופא המשפחה, בבדיקות המעקב וכן הלאה – מומלץ לציין במפורש שמדובר בתאונת עבודה. רשמים רפואיים שבהם כתוב "תאונת עבודה" יכולים להיות עוד ראיה משמעותית לטובתכם. אם התיעוד הרפואי מתייחס לפגיעה כאל "תאונה ביתית" או לא מציין את הקשר לעבודה, ייתכן שסיכויי התביעה ייפגעו מעט.

איסוף ראיות נוספות

מעבר לתיעוד הבסיסי של הפגיעה והטיפול שניתן בה, כדאי לחשוב על ראיות נוספות שיכולות לתמוך בגרסה שלכם:

🧾 תכתובות עבודה: אם היו לכם מיילים, הודעות או שיחות העוסקות בעבודה בזמנים הסמוכים לתאונה, הם יכולים להראות שבאמת עבדתם באותו זמן.

🧾 יומן עבודה: אם אתם מנהלים יומן עבודה או לוח זמנים דיגיטלי, הוא עשוי להוכיח את שעות העבודה שלכם.

🧾 עדויות משפחה: אמנם בני משפחה נחשבים ל"עדים תלויים", אבל עדות של בן זוג או ילד שהיה בבית באותו זמן יכולה לתמוך בגרסה שלכם.

🧾 רישומי מחשב: לוגים של תוכנות עבודה, היסטוריית שיחות וידאו ורישומי גישה למערכות הם חלק מההוכחות האפשריות הנוספות לכך שהפגיעה התרחשה במהלך שעות העבודה. 

עברתם פציעה בעבודה מהבית? פנו למוסדות הרלוונטיים

לאחר ביצוע כל הצעדים הראשוניים, או אפילו במקביל אליהם, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (ולעיתים גם לגופים נוספים). את התביעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. רק במקרים חריגים ומנומקים היטב רשאי המוסד להאריך את המועד, ולכן מומלץ מאוד שלא לדחות את ההגשה.

כדי להיות זכאים לדמי פגיעה (גמלה המשולמת בגין אובדן כושר עבודה זמני עקב תאונת עבודה), יש לעמוד בתנאי סף: להיות רשומים בביטוח הלאומי כעובדים או כעצמאיים. עובדים שכירים מבוטחים באמצעות המעסיק, ואילו עצמאים מחויבים לדווח ולשלם דמי ביטוח באופן עצמאי. אם אדם עבד בפועל כעצמאי אך לא הסדיר את ביטוחו, הביטוח הלאומי עשוי לשקול הכרה חריגה במעמדו. עם זאת, מדובר במקרים חריגים בלבד, הדורשים הוכחות חותכות לכך שהתנהל בפועל כעצמאי (חשבוניות, לקוחות, ציוד וכדומה).

חשוב לעבור על כל הביטוחיים שמחזיקים בהם, לרבות ביטוחי בריאות פרטיים, ולראות אם הם עשויים להיות רלוונטיים גם הם. כל מקרה נשקל כאן לגופו, ולכן אפשר להבין את ההמלצה שלא להיכנס למים העמוקים של עולם תאונות העבודה לבד.

 >> לא יודעים מאיפה להתחיל? לחצו כאן לקבלת ייעוץ בנושא ביטוח בריאות, חיים ופנסיוני >>

🧑‍⚖️ חשיבות הייעוץ המשפטי

בהתחשב במורכבות המקרים ובקשיי ההוכחה, ובמיוחד כשמדובר בתאונה בעבודה מהבית, מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתאונות עבודה ובדיני ביטוח לאומי – ורצוי בשלב מוקדם ככל שניתן.

עורך דין מנוסה יכול:

✅ להעריך את סיכויי התביעה מבעוד מועד, ובכך למנוע מכם תביעות שווא

✅ לסייע באיסוף הראיות הנכונות ובתיעוד הנדרש לאורך הדרך

✅ לנסח את התביעה בצורה המשפטית הנכונה

✅ להעלות טענות שאתם לא הייתם מודעים להן

✅ לטפל בערעור במקרה (הבהחלט אפשרי) שהתביעה נדחתה

חשוב לזכור שמרבית משרדי עורכי הדין בתחום עובדים על בסיס "אחוז הצלחה": כלומר, לא גובים תשלום מראש אלא רק אחוז מהפיצוי שיתקבל בסופו של דבר. זה מקל על הנגישות לשירות המשפטי.

🏢 פנייה למוסד לביטוח לאומי עצמו

המוסד לביטוח לאומי מאפשר לפונים לקבל ליווי וייעוץ בסיסי ללא עלות, הן במוקדי השירות והן בסניפים המקומיים. ניתן לקבל הכוונה לגבי המסמכים הדרושים, מועדי ההגשה, אופן מילוי טפסים, מעקב אחר סטטוס התביעה ועוד.

עם זאת, נציגי ביטוח לאומי אינם מוסמכים לייעץ בנושאים משפטיים או לייצג אתכם במקרה של דחיית תביעה. כלומר, הם יכולים לעזור לדעת "איך להגיש נכון”, אך לא “להילחם על הזכאות” ואולי גם לסייע לכם במקרים מורכבים מאוד. זו אפשרות טובה למי שמכיר את הנהלים, מרגיש בנוח עם בירוקרטיה ורוצה לחסוך בעלויות, ובנוסף פתרון שמתאים בעיקר למצבים פשוטים באופן יחסי.

🧾 חברות למימוש זכויות רפואיות

חברות למימוש זכויות רפואיות, "זכותי" או "לבנת פורן", עשויות להיכנס לתמונה גם כן. הן מתמחות בסיוע למבוטחים במימוש זכויות מול ביטוח לאומי, חברות ביטוח, מס הכנסה וגופים נוספים. הן מציעות שירותי ליווי, מילוי טפסים, איסוף מסמכים רפואיים והכנה לוועדות רפואיות, תמורת אחוזים מסוימים מהפיצויים שהמבוטח מקבל.  החברות גובות לרוב אחוז מסוים מהתגמולים שיתקבלו, ולעיתים דמי פתיחת תיק.

עם זאת, חשוב לדעת: חברות מהסוג הזה אינן רשאיות להעניק ייצוג משפטי מול הביטוח הלאומי או בבתי הדין לעבודה, אלא רק ייעוץ וליווי אדמיניסטרטיבי ורפואי. הן גם אינן כפופות לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, ככה שמומלץ לבדוק היטב את תנאי ההתקשרות, שכר הטרחה ואחוזי הגבייה מראש.

לסיכום: אתגר ראוי אך מורכב

תאונת עבודה בעבודה מהבית היא מקרה מורכב באופן יחסי, שנמצא בצומת בין עולם העבודה המשתנה לבין המציאות המשפטית שעדיין מתאימה את עצמה למצב החדש. החדשות הטובות הן אפשר לקבל פיצויים בגין פגיעה שהתרחשה בבית במהלך העבודה, ואלה עשויים להיות פיצויים משמעותיים שיקלו מאוד על השנים שלאחר הפגיעה.

יעם זאת, מדובר באתגר לא פשוט שדורש תיעוד מדויק ומיידי, איסוף ראיות וטיעונים משכנעים, ולעיתים קרובות גם ליווי משפטי מקצועי. המפתח להצלחה נמצא בהבנה שנטל ההוכחה מוטל עליכם כעובדים. ככל שתפעלו באופן מהיר, מסודר ומקצועי יותר מרגע הפגיעה, כך הסיכויים שלכם שהפגיעה תתקבל יכולים להיות גבוהים יותר.

זכרו: מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה של פציעה בעבודה מהבית הוא ייחודי ודורש בחינה פרטנית. אם נפגעתם במהלך עבודה מהבית, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ ראשוני מעורך דין המתמחה בתחום תאונות העבודה, לחברות למימוש זכויות רפואיות או לגופים נוספים, על מנת למצות את מלוא הזכויות המגיעות לכם על פי חוק.